בכורות ז׳

מה קובע — המראה או האם?

בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה — מותר באכילה; וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה — אסור באכילה, שהיוצא מן הטמא טמא, והיוצא מן הטהור טהור.משנה, בכורות

1. כללהולכים אחר האם, לא אחר מראה הוולד.
2. חולקרבי שמעון: ״גמל״ נכתב פעמיים בתורה — לאסור גם גמל הנולד מן הפרה.

לרבי שמעון: ראשו ורובו דומה לאמו — לבכורה או גם לאכילה?

1. שאלהרבי שמעון מצריך ראשו ורובו דומה לאמו. האם רק לבכורה (״אך בכור שור — עד שיהא הוא שור ובכורו שור״), ולאכילה די ש״אישתני מגמל״ (״גמל גמור הוא דאסר רחמנא״)? או שמא ״לא שנא״ — גם לאכילה צריך ראשו ורובו?
2. ראיה אברייתא: ״בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה — אסור באכילה, ואם דומה ראשו ורובו לאמו — חייב בבכורה״. היא אוסרת, ולכן כרבי שמעון — ומשמע שגם לאכילה צריך ראשו ורובו.
3. דחייה״לא, לבכורה דוקא״ — ״דייקא נמי, דקא שבקה לאכילה וקם ליה אבכור״.
4. דחיית הדחייה״לעולם אימא לך: לאכילה נמי בעי, ובכורה איצטריך״ — שלא נאמר שבבכורה, בגלל ״הוא שור ובכורו שור״, אפילו ראשו ורובו אינו מספיק. הראיה אינה מכרעת.
5. ראיה במהברייתא ״אך את זה״ (להלן) — הוולד נקרא ״טמא״ כרבי שמעון, ובכל זאת ״אתה אוכל הבא בסימן אחד״ — משמע שלאכילה אין צורך בראשו ורובו.
6. דחייה״האי תנא סבר ליה כוותיה בחדא, ופליג עליה בחדא״ — התנא מסכים לרבי שמעון בדבר אחד (שהוולד קרוי ״טמא״) וחולק עליו בדבר אחר (ומתיר באכילה). אין מכאן ראיה לשיטת רבי שמעון.
7. מסקנהברייתא: ״רבי שמעון אומר: גמל גמל שני פעמים — אחד גמל הנולד מן הגמל ואחד גמל הנולד מן הפרה; ואם ראשו ורובו דומה לאמו — מותר באכילה״. שמע מינה: גם לאכילה בעי רבי שמעון ראשו ורובו.

״אך את זה לא תאכלו״ — הבא בסימן אחד

״זה״ — אי אתה אוכל, אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד. ואי זה זה? זה טמא הנולד מן הטהור ועיבורו מן הטהור.ברייתא, על ויקרא יא, ד

1. רבי יהושע״יכול אפילו עיבורו מן הטמא? תלמוד לומר ׳שה כשבים ושה עזים׳ — עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה״.
2. רבי אליעזר״לא בא הכתוב להתיר את המותר אלא להוסיף על המותר״ — גם עיבורו מן הטמא מותר. ״או אינו אלא עיבורו מן הטהור? תלמוד לומר: ׳שור שה כשבים ושה עזים׳ — מכל מקום״.
3. דיוקאם כן, לרבי אליעזר ״זה וזה גורם — מותר״, ולרבי יהושע ״זה וזה גורם — אסור״?
4. קושיה״והא איפכא שמעינן להו״: בולד טריפה — רבי אליעזר: ״לא יקרב״ (זה וזה גורם אסור); רבי יהושע: ״יקרב״ (מותר).
5. תירוץכל אחד שומר על שיטתו, ״ושאני הכא״ — מיתור הפסוק: לרבי אליעזר ״׳שה׳ ׳ושה׳ למה לי? שה מכל מקום״; לרבי יהושע ״׳כשבים ועזים׳ למה לי? עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה״.
6. לשון אחרת״עיבורו מן הטמא — מי מיעברא?״ והרי ריב״ל אמר שאין מתעברת טמאה מטהור וכו׳, ״חוץ מרבי אליעזר ומחלוקתו״. רבי ירמיה: ״דאיעבר מקלוט בן פרה״ — האב טהור מצד אמו, ונקרא ״טמא״ רק לשיטת רבי שמעון. ושוב: ״האי תנא סבר לה כוותיה בחדא, ופליג עליה בחדא״.

מי רגלים של חמור — מותר או אסור?

״בעו מיניה מרב ששת: מי רגלים של חמור מהו?״

1. קושיה״ותיבעי ליה דסוסים וגמלים?״ — מדוע שאלו דווקא על חמור?
2. תירוץשל סוסים וגמלים ״לא מיבעיא להו״ — ״דלא עכירי ולא דמו לחלב, מיא עול מיא נפוק״. השאלה רק בחמור, ״דעכירי ודמו לחלב״.

שאלת היסוד: האם דבר שרק עובר דרך גוף בעל חיים טמא נחשב ״יוצא מן הטמא״?

״מן הטמא״ — ולא ״מטמא״

1. דיוקרב ששת: ״תניתוה״ — ״שהיוצא מן הטמא טמא״: ״׳מטמא׳ לא קאמר, אלא ׳מן הטמא׳ — והני נמי מינא דטמא הוא״. מי רגלים של חמור — אסורים.
2. למה חמור?שתי לשונות: ללשון ראשונה — של סוסים וגמלים אינם עכורים ואינם דומים לחלב, ושל חמור עכורים ודומים לחלב. ו״איכא דאמרי״ — של סוסים וגמלים אין אנשים שותים, ושל חמור שותים לרפואת ירקון.
3. רב ששת (ללשון השנייה)גם ל״איכא דאמרי״ השיב רב ששת מאותה משנה: ״היוצא מן הטמא טמא״ — ״והני נמי מטמא קאתי״: אף הם באים מן הטמא, ולכן אסורים.
4. פרשנות · נפקא מינהללשון ראשונה — רק של חמור (העכורים) אסורים, ושל סוסים וגמלים (צלולים) מותרים, שרק עוברים דרך הגוף. ל״איכא דאמרי״ — מי רגליים של כל בהמה טמאה אסורים, גם הצלולים.

והרי דבש דבורים מותר!

מפני מה אמרו דבש דבורים מותר? מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן.ברייתא

1. קושיהלפי הברייתא, מה שרק עובר דרך הגוף — מותר. אם כן, גם מי רגלים של חמור (״מיא עייל מיא נפיק״) צריכים להיות מותרים!
2. תירוץרב ששת אמר כרבי יעקב: ״דובשא רחמנא שרייה״. רבי יעקב דורש: ״אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף״ — זה אתה אוכל, ואי אתה אוכל שרץ עוף טמא.
3. קושיה״שרץ עוף טמא בהדיא כתיב!״ — איסורו כבר מפורש בתורה; מה בא הפסוק ללמד?
4. תירוץ״אלא: שרץ עוף טמא אי אתה אוכל, אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ — ואיזה זה? זה דבש דבורים״.
5. המשמעותלרבי יעקב, מצד הסברה דבש היה אסור, והתורה התירה במיוחד. בלי פסוק — גם מה שעובר דרך הגוף אסור.

דבש גזין וצרעין — ״שם לוואי״

1. רבי יעקבהפסוק מרבה רק דבש דבורים, ״שאין לו שם לוואי״, ״ומוציא אני דבש הגזין והצירעין שיש לו שם לוואי״ — אסור.
2. ברייתא״דבש הגזין והצרעין — טהור ומותר באכילה״ — ״דלא כרבי יעקב״.
3. דיוק״טהור — אלמא בעי מחשבה״: אינו מקבל טומאת אוכלין עד שיחשוב עליו לאכילה. ״תניא נמי הכי: דבש בכוורתו מטמא טומאת אוכלים שלא במחשבה״ — כלומר דבש דבורים הוא אוכל מעצמו, ודבש גזין וצרעין צריך מחשבה.
4. הלכהדבש דבורים מותר; ובדבש צרעין וגיזין — מותר, ״ויש מי שאוסר״ (רמב״ם מאכלות אסורות ג, ג; שו״ע יו״ד פא, ח–ט).

העור הבא עם פני החמור

1. דיןרב הונא: העור שיוצא עם פני החמור בשעת לידתו — מותר. אינו חלק מגוף החמור אלא ״פירשא בעלמא״ — הפרשה בלבד.
2. ראיהרב חסדא: ״תניא דמסייע לך: עור הבא כנגד פניו של אדם, בין חי בין מת — טהור״. ״מאי לאו — בין הוא חי ואמו חיה, בין הוא מת ואמו מתה?״ — כלומר העור אינו חלק מן הוולד (״פירשא בעלמא״).
3. דחייה״לא — בין הוא חי ואמו מתה, בין הוא מת ואמו חיה״: אפשר לפרש אחרת, ואין ראיה.
4. ראיה״והתניא: בין הוא חי ואמו חיה, בין הוא מת ואמו מתה!״ — בברייתא אחרת מפורש כפירוש הראשון.
5. מסקנה״אי תניא — תניא״: אם אכן כך נשנה — זו ראיה לרב הונא.

דג בתוך דג

1. טעם״לפי שאינו גידוליו״ — הולכים אחר מה שהדג הוא, לא אחר המקום שנמצא בו.
2. דיוק״טעמא דחזיניה דבלע — הא לא חזיניה דבלע, אמרי: אשרוצי אשריץ״: המשנה מתירה רק כשראינו שבלע; אם לא ראינו — אומרים שהדג הטמא הוליד אותו, והוא אסור.
3. ראיה״מנלן? דתניא: דג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים״ — דג שלם בתוך דג טמא יכול להיות ולדו.
4. קושיה״אי הכי, כי חזינא דבלע אמרינן: האי איעכלא, והאי אשרוצי אשריץ!״ — גם אם ראינו שבלע, אולי הבלוע התעכל, וזה ולדו. מתי ברור שזה הבלוע?

המוליד מניק, המטיל מלקט — והעטלף

דג טמא — משריץ, דג טהור — מטיל ביצים. כל המוליד — מניק, וכל המטיל ביצים — מלקט, חוץ מעטלף שאף על פי שמטיל ביצים — מניק.ברייתא

1. כללבעל חיים המוליד ולדות חיים — מניק אותם; המטיל ביצים — מלקט להם מזון.
2. חריגהעטלף — אף שמטיל ביצים, מניק.

כלל אחד — ארבעה מקרים

בחן את עצמך

מקורות באתר דף יומי

• דף הדף באתר daf-yomi.com
• עוז והדר — בלשון בהירה
• גמרא סדורה
• דף עזר
• טבלאות עזר
• עיקרי הדינים בקצרה
• תמונות וסרטונים